הריון חוץ רחמי (הריון אקטופי)- איך מזהים וכיצד מטפלים?

הריון חוץ-רחמי (הריון אקטופי) הוא מצב שבו הופרתה ביצית, אולם במקום למצוא את דרכה לחלל הרחם ולהתפתח שם באופן תקין, היא נודדת אל מחוץ לחלל הרחם ומתפתחת באיברים אחרים שאינם מתאימים לכך. במרבית המקרים של הריון חוץ רחמי, הביצית המופרית משתרשת בחצוצרות, אולם היא עשויה גם להשתרש בשחלות, בצוואר הרחם, בחלל הבטן ובצלקות ניתוחיות ברחם. 

מדובר במצב שמהווה סיכון לאישה במידה והוא לא מאובחן בזמן, והוא דורש התייחסות וטיפול רפואי כמה שיותר מוקדם.

כיצד ניתן לאבחן הריון חוץ רחמי?

במצב שבו קיימים תסמינים שמעוררים חשד לקיומו של הריון חוץ רחמי, הרופא עשוי להחליט על ביצוע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

  • בדיקת בטא (BHCG): אם הבטא לא מכפילה את עצמה פעם ב48-72 שעות, הדבר עשוי להצביע על הריון חוץ רחמי.
  • בדיקת דם: ערכי המוגלובין והמטוקריט נמוכים בבדיקת דם, מצביעים על דימום אפשרי
  • בדיקת אולטרסאונד: בדיקה חשובה ביותר לשם שלילה או ביסוס חשד להריון חוץ רחמי. אם לא ניתן לאתר שק הריון בבדיקת אולטרסאונד וכן קיימות רמות בטא גבוהות מ- 2000 מבלי שנצפה שק הריון, הדבר מצביע על קיומו של הריון מחוץ לרחם.
  • ביצוע גרידה אבחנתית ושליחת הממצאים לבדיקה פתולוגית
  • ביצוע ניתוח לפקוסקופי
  • ביצוע בדיקת רמת פרוגסטרון
הריון חוץ רחמי (הריון אקטופי)- איך מזהים וכיצד מטפלים?

תסמינים

בהתחלה, ההריון עשוי להתגלות באופן רגיל ולא מיוחד: איחור במחזור וכן הופעתם של תסמיני הריון נוספים, עשויים להוביל לביצוע בדיקת הריון ביתית ובדיקת דם, שיראו על קיומו של הריון.

בשבועות הבאים עשוי להופיע דימום קל בצבע חום וכן כאב בטן קל בצד אחד של הבטן התחתונה. רבות חושבות בתום לב שמדובר בכאבים ודימום שנובעים מהשרשה תקינה של ההריון ברחם, אולם רצוי להיבדק אצל רופא נשים, לצורך שלילה של הריון מחוץ לרחם.

במקרה שבו מדובר בהריון מחוץ לרחם שלא מזוהה ומטופל בשלבים מוקדמים, הסימפטומים יחמירו ואף יתווספו עליהם סימפטומים חריפים נוספים, שרומזים על התפוצצות ההריון ועל דימום פנימי מסכן חיים:

  • כאבים קבועים, חריפים ובלתי נסבלים באגן
  • רגישות גבוהה למגע
  • כאב בחיבור שבין הכתף לזרוע כתוצאה מדימום פנימי עקב ההריון שמתפתח שלא במקום הרצוי.
  • חולשה וסחרחורות
  • ירידה בלחץ הדם ועלייה בדופק עקב דימום פנימי, עד אובדן הכרה
  • בחילות והקאות
  • כאבים בעת עשיית צרכים עקב הצטברות של דם בחלל הבטן
  • עילפון

מי נמצאת בסיכון?

הריון חוץ רחמי בהחלט איננו מצב רצוי, והשאלה המתבקשת כמעט באופן מיידי, היא: מה אני יכולה לעשות כדי להימנע מזה? אז ראשית כל, חשוב להדגיש: אין באמת דרך למנוע הריון חוץ רחמי, וכמו שנאמר קודם, במרבית המקרים הוא מתרחש ללא שידוע על סיבה מסוימת. יחד עם זאת, יש להיות ערים לגורמי הסיכון וכן לתסמינים של התופעה, כדי להצליח לטפל בכך לפני שנגרם נזק.

 

ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכון להתרחשות הריון חוץ-רחמי:

 

  • נזקים לחצוצרות, שנגרמו מניתוחים בחצוצרות (כמו קשירת חצוצרות), זיהומי אגן כתוצאה ממחלות מין (כלמידיה) למשל, דלקות באגן ועוד
  • הריון חוץ־רחמי קודם
  • שימוש בתרופות הורמונליות לצורך טיפולי פוריות
  • שימוש באמצעי מניעה שונים המכילים פרוגסטרון
  • עישון (מגדיל את הסיכויים להריון חוץ רחמי פי חמישה!)
  • גיל (החל מגיל 35 ומעלה)
  • הריון שנקלט תוך כדי שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון
  • אנדומטריוזיס
  • חסימת חצוצרות
  • קיום יחסי מין החל מגיל צעיר
  • ריבוי בני זוג לקיום יחסי מין

כיצד מטפלים בהריון חוץ רחמי?

הריון חוץ רחמי יכול לגרום לקרע בחצוצרות וכן לאובדן חיים עקב דימום פנימי לחלל הבטן שלא מטופל בזמן. לכן, חשוב מאוד להעניק לאישה הנושאת הריון מחוץ לרחמה, טיפול מיידי ומדויק לפני שהמצב מדרדר.

  • טיפול כאשר ההריון החוץ רחמי נופל ומתמוסס מעצמו: יש לעקוב אחר שאריות הבטא בדם, ולוודא שלא נותרו בגוף שאריות הריון.
  • טיפול כאשר ההריון החוץ רחמי מתגלה בזמן: ניתן לטפל באופן תרופתי או באמצעות ניתוח לפרוסקופי.
  • טיפול במצב חירום: במצב שבו האישה לא מטופלת בזמן ומגיעה לבית החולים במצב חירום עקב דימום פנימי, היא תקבל מנות דם ותובל לניתוח דחוף לשם עצירת הדימום והוצאת ההריון מבטנה. בנוסף לסכנת חיים שכרוכה במצב כזה, קיים גם סיכון משמעותי לכריתת חצוצרה.

במקרים נדירים ההריון עשוי להשתרש במקומות כמו צוואר הרחם, בחלל הבטן וכדומה, ובמצב כזה ייתכנו סיכונים גבוהים יותר וטיפולים סבוכים יותר.